קבלת פיצוי נוסף בעקבות הגשת ערעור על ידי עורך דין ביטוח 

כאשר מבוטח שוכר את שירותיו של עורך דין, על מנת שינהל את תביעתו כנגד חברת הביטוח, עליו לדעת כי היקף הפיצוי שייפסק לו, אם בכלל, תלוי רבות במיומנותו, מקצועיותו וניסיונו של עורך הדין. אשר על כן, בטרם בוחר אותו מבוטח בעורך הדין שייצגו בהליך של תביעת ביטוח, עליו לוודא כי מדובר במשרד עורך דין ביטוח שמכיר את דיני הביטוח על בוריים ומתמחה בתחום.

קיימות אין ספור דוגמאות מן הפסיקה, אשר ממחישות את ההשלכות של ייצוג על ידי עורך דין ביטוח מיומן, כמפורט לעיל. כך, ביטח את עצמו מר מאיר בביטוח בריאות אצל אחת מחברות הביטוח הגדולות. בשנת 2007 לקה המבוטח בליבו ובעקבות זאת הגיש למבטחת תביעה לקבלת תגמולי הביטוח על פי הפוליסה שנכרתה בין הצדדים. תביעת הביטוח שהוגשה על ידו, על סך של כחמש מאות וחמישים אלף שקלים, אושרה על ידי חברת הביטוח, אולם זו העבירה לו רק כמחצית מהסכום, כאשר את יתרת הסכום עיקבה בידיה בטענה כי עומד עיקול כנגד המבוטח, אשר בוצע על ידי המוסד לביטוח לאומי. טענתה של חברת הביטוח הייתה כי העיקול שביצע המוסד לביטוח לאומי חל אף על יתרת תגמולי הביטוח המגיעים למבוטח, כאמור.

לאור העיכוב בתשלום, הגיש המבוטח, באמצעות עורך דין ביטוח מנוסה, כתב תביעה לבית משפט השלום, במסגרתו ביקש לחייב את חברת הביטוח להעביר לו את יתרת הסכום שכן עיקול המוסד לביטוח לאומי אינו נוגע לתגמולי הביטוח ובנוסף תבע המבוטח פיצוי מחברת הביטוח בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו, בעקבות היעדר יכולת לעשות שימוש בתגמולי הביטוח המעוכבים והצורך לפנות לבית המשפט על מנת לקבלם. לסיום, ביקש המבוטח כי חברת הביטוח תחוייב בריבית והצמדה בעקבות אי העברת התגמולים בזמן.

בית משפט השלום קיבל את הפרשנות שהעניק עורך דין ביטוח דנן להלכה המנחה בנסיבות העניין, לפיה העיקול שהטיל המוסד לביטוח לאומי אינו חל על תגמולי הביטוח ועל כן נפסק כי היה על המבטחת להעביר לתובע את אותם תשלומים במלואם. בהמשך לכך נקבע כי יש לחייב את חברת הביטוח בתשלומי ריבית והצמדה מהמועד בו נוצרה זכותו של המבוטח לקבלת התגמולים, בסך של עשרת אלפים שקלים. יחד עם זאת, בית המשפט דחה את טענות המבוטח בכל הנוגע לדרישתו לקבל פיצויים בגין נזקים לא ממוניים, כאמור.

עורך דין שאינו בקיא בתחום הביטוחי היה מסתפק בפסק הדין שניתן על ידי בית משפט השלום ומקבל את הקביעה לפיה לא מגיעים ללקוחו פיצויים בגין נזקים לא ממוניים. בנקודה זו בא לידי ביטוי ההבדל בין עורך דין ביטוח, אשר עומד מאחורי הטענות הנפרסות על ידו ובקיא בתחום הביטוחי לבין עורך דין שאינו כזה. כך, על אף פסק הדין שניתן על ידי הערכאה המבררת, אשר קיבל את מרבית טענות התביעה, המליץ עורך דין ביטוח דנן על הגשת ערעור למחוזי, במסגרתו דרש כי תשונה החלטת בית משפט קמא בכל הנוגע לפיצוי בעבור הנזק הלא ממוני. המבוטח שמע לעצת עורך דינו, הגיש את ערעורו וכתוצאה מכך התווספו חמשת אלפים שקלים נוספים לסכום שהוטל על המבטחת לשלם לו.